פסק-דין בתיק ת"ד 6046-11-10

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

הנאשם הואשם בכך שביום 13.7.09 בעת נהיגתו ברכב פנה שמאלה בצומת הרחובות מוזס בן שמן ופגע ברכב דו גלגלי שהתקרב לצומת ממולו ובכך לא נתן את זכות הקדימה לנהג המעורב.

בפניי ביהמ"ש העיד הנהג המעורב, מתנדב משטרה,בוחן מטעם משטרת ישראל והנאשם.

טענת ההגנה של הנאשם הינה כי החל אמנם בפניה שמאלה ואולם עצר את רכבו במרחק קצר ביותר לאחר הפניה כמטר, ומנגד רוכב האופנוע הגיע ממולו במהירות, איבד את שיווי משקלו בעקבות בור הקיים במקום, המשיך קמעה בנסיעתו תוך כדי איבוד שיווי המשקל עד אשר פגע ברכבו בהיותו כל אותה עת בעצירה מלאה.

עוד טוען הנאשם, כי בשל ליקוי טופוגרפי במקום, גבנון בפני הכביש, ניתן היה לראות את רוכב האופנוע רק זמן קצר לפני הגיעו לצומת .

באשר לטענת הנאשם כי קיים בור במקום אשר גרם לרוכב האופנוע לאבד את שיווי משקלו ולפגוע ברכבו הציג הנאשם תמונות ותדפיס מחשב וזאת בהמשך לכך שטענתו נשמעה בחקירתו השנייה במשטרה ביום 5.11.09 .

אמנם הנאשם לא טען זאת בחקירתו הראשונה ואולם הנאשם הסביר שבזמן התאונה כלל לא היה משוכנע בחפותו ורק לאחר מכן פנה לבדוק את כל נתוני התאונה.

מעיון בתמונות יחד עם תדפיס המחשב נ' 2 אשר הגיש הנאשם לא ניתן אמנם לקבוע מסמרות אולם בודאי שלא ניתן לומר שאין הדבר מעורר את הספק שממנו זכאי הנאשם ליהנות בהיותו מואשם במשפט פלילי. 

באשר לנתונים הטופוגרפיים, אשר לטענת הנאשם גרמו לקושי בשדה הראיה סבור אני כי גורמי החקירה לא עשו כיאות את מלאכתם.

בתאונה כגון זו שאלת שדה הראיה הינה שאלה משמעותית ביותר.

גורמי החקירה סברו שיש מקום להטרחת הבוחן ממשרדו לבחינת השטח ואולם מעיון בתרשים שהוגש אין באפשרות ביהמ"ש להפיק ולו נתון ראייתי קלוש.

כל שעשה הבוחן בתרשימו הינו קביעה כי נהג רכב הטויוטה הגיע מכיוון מזרח ואילו נהג האופנוע הגיע מכיוון מערב, זאת ותו לא.

האם לשם כך מוצדק בזבוז זמנו של הבוחן בהגיעו ממשרדו לבדיקת השטח, האם לא מן הראוי שלכל הפחות יימדד שדה הראיה במקום, בין אם קיים קושי טופוגרפי כזה או אחר בין אם לאו.

בסיכומם של דברים בנושא זה קיימת טענת נאשם שאין דבר בתיק החקירה אשר שולל אפשרות זו.

מוסר המעורב בהודעתו במשטרה כי ראה את הנאשם ממרחק של 5 מ'.

אין אנו יכולים לדעת מדוע לא ראה המעורב את הנאשם ממרחק גדול יותר, ואולם אם הייתה מגבלת שדה ראיה כלשהי מכיוון המעורב שבעטייה לא ראה את הנאשם, מסתבר שמגבלה זו יכולה הייתה למנוע גם מהנאשם לראות את רכבו של המעורב, אלא ממרחק קרוב ביותר לצומת.

אם לא די בכך, עדותו של הנהג המעורב העלתה מספר תמיהות בלב ביהמ"ש.

ניתן להתרשם כי במקום שני נתיבי נסיעה, כך עולה הדבר, הן מן התמונות שהוגשו ושאין חולק שמשקפות הן את מקום התאונה, והן מתרשימו של הבוחן.

הנהג המעורב בהודעתו במשטרה מסר שמדובר בנתיב נסיעה אחד, וכך חזר ואמר בעדותו בביהמ"ש.